תסמונת סיוגרן (Sjogren)

תסמונת סיוגרן (Sjogren) הינה דוגמא למחלה אוטואימונית.

המחלה אופיינית לנשים, המהוות 90% מהחולים.

היא יכולה להופיע כמחלה ראשונית - המופיעה כמחלה בפני עצמה, או משנית- נלווית למחלה אחרת (כגון- דלקת מפרקים שגרונית, זאבת ועוד).

המחלה מתאפיינת ביובש בעיניים ובפה, שהינם משנים לפגיעה בפעילות בלוטת הדמעות והרוק.

תסמינים נוספים שכיחים כוללים יובש בעור, יובש באיבר המין, ועייפות. בנוסף, יתכנו דלקת מפרקים, פגיעה בבלוטת התריס, בתפקוד הכבד, במערכת העצבים המרכזית ובספירת הדם.

אבחנת המחלה נעשית על פי ממצאי הבדיקה קלינית, עדות לתהליך דלקתי המערב את בלוטות הרוק (לאחר לקיחת דגימה מהבלוטה), ובדיקות דם לקיום נוגדנים שונים.

התלונות השכיחות במצב של עין יבשה כוללות תחושת גוף זר או "חול" ולעיתים כאב, "עייפות" וכן אי סבילות לאור ו"עיניים אדומות".

יש לבצע בדיקות עיניים מיוחדות, הכוללות מבחן שירמר, בו בודקים באופן כמותי את יכולת הפרשת הדמעות, וכן בדיקה במנורת סדק.

חשוב לשלול פגיעה בקרנית עקב היובש, שעלולה להתפתח לכדי זיהום בקרנית. הטיפול בעין יבשה כולל שימוש קבוע בטיפות תחליפי דמעות, משחות וג'ל ללא חמרים משמרים.

במצבים קשים יותר - שימוש לפרק זמן מוגבל בטיפות סטרואידים ובמידת הצורך טיפות אנטידלקתיות מסוג ציקלוספורין. ניתן גם לחסום את דרכי הדמעות וכך להגביר את כמות הדמעות הנותרת בעין.